הרהורים על פחד, קורונה, טבע ואדם

הפחד משתק, הוא משתק במודע. זה מנגנון הגנה/עצירה והתבוננות נפשי, להתבונן ולהבין. אפשר להתייחס אליו כאל נורת אזהרה או חבר טוב.

האחד, הוא בא לומר לי, אני לא עושה את מה שאני אמור לעשות. זה יכול להיות חסימה רגעית מלתת ביטוי לעצמיות שלי ברגע הזה ממש או חסימה כללית ועמוקה יותר. אני לא נותן ביטוי למשהו יותר פנימי בהוויה שלי כאדם להתבטא או להשתחרר.

השני, הוא בא לאותת לך, אני לא בוטח. לא בוטח בעצמי, לא בוטח בטבע. אני נאחז באשליות שיצרתי לעצמי על הקיום שמגדיר אותי. אחת האשליות היא שהכל אמור להישאר במקומו כמו שאמרתי או דמיינתי שאמור לקרות. האיחזות הזאת מחלישה לי את היצירתיות ומחלישה בי את האמונה. אני אהפוך לאדם מקובע ללא תנועה ושינוי. כתוצאה מכך אני יכול להפוך למריר, חרד, ביקורתי, תקוע...

הטבע חזק, משתנה ומתפשט. הטבע סומך הוא בעל סבלנות. הטבע מבריא ומתגבר על כל קושי, מעצם היותו, הוא חזק, בריא ומבריא.

עץ לא משתעמם להיות באותו מקום חיים שלמים, סלע לא תוהה על משמעותו נצח של חיים וגל לא מערער על החלטה ותנועה של הים הגדול.

ועוד לא דיברתי על הקורונה אפילו קמתי הבוקר עם תחושה מאוד אופטימית ונינוחה. אני לא יודע מה הצפי עם הווירוס דמוי שפעת הזה, אני רק יכול להרגיש ולסמוך על מה שקיים ולהנות מזעזוע קל של שינוי. לנצל את הרגע להתבונן.

פתאום אין ספורט בעולם ופתאום נהייה לי ריק שמתמלא מעוד זמן למחשבות ופעולות אחרות, שינויים בעבודה ונוצר חלל שמתמלא בחברים ודיבורים ברומו של עולם, זמן למשפחה... וממש חשבתי לעצמי שיהיה מדהים אם יהיה קצת סגר והשהייה לתקופה קטנה. קצת לחזור לפרופורציות, פחות צרכנות והסתובבויות שמייצרות אי שקט, לתת לטבע ולנו קצת רגע בהפחתה של זיהום אוויר והבראה, להיות קצת בפחות. נראה לי יעשה לנו ממש טוב.

להיות בפחות זה אחת ההבראות המרכזיות של הנפש. השקטת המרוץ של תודעת החסר לי, אין לי מספיק. פשוט להיות בכאן ועכשיו, להנות מהרגע ולסמוך שמה שיגיע הוא מה שצריך להיות וכמו חייה בטבע להתמודד ולהתחזק.

אני כמובן לא מנותק... מבין בהשלכות הכלכליות האישיות והמאקרו כלכליות ... ולא אכנס כרגע על דעתי על חוסר האיזון הכללי שהוא נורת אזהרה נוספת לכך שאנחנו חיים בחברה מוקצנת וללא איוזנים... וקטונתי גם מלדעת ולהבין באמת מה רמת הסיכון מהווירוס הזה ולמה בכלל הוא כאן והאם יש באמת צורך בכל ההגזמה העולמית שקוראת כרגע... יש יותר מתים בשנה מטעויות רפואיות, מחלות כרוניות מהזנחה של הגוף, תאונות דרכים , מלחמות, מגפות עולמיות ועוד... הרבה יותר מהקורונה.

אני פשוט ממליץ להיות במיינדפולנס, להתבונן על המציאות, לנתח את המחשבות שלנו ולתת דגש לדברים החיוביים שכן ייצאו מהאירועים האלה... הרי בסוף הכל עובר ומה שנשאר זה השיעור וההבנות שסיגלת ולמדת על עצמך.

שבוע טוב, כנראה שונה ממה שאנחנו רגילים, בריאות לכולם, גמישות, סבלנות והסתפקות.